|
בלילה עפו העורבים מעל העיר
וצרחות מילאו שמיים
וכאב התגנב, ספק מתוק, ספק מריר
לרחובות
אישה בשמלה קיצית הדפס של שושנים
נרעדה מרוח פתע
תריסים הוגפו, כלבים נבחו, פחדים סתומים
וארב אז הצפע
לעולם
לעולם
אל תפגע בילד, אל תרים ידך
הלב שלך הוא צפע והוא אוכל אותך
לעולם
לעולם
אל תפגע בילד לעולם
אישה עם לב שבור שלא יכול להכיל
משחה באודם את שפתיה
חתול רחוב אפור רזה עד להבהיל
התחכך ברגליה
היא חככה בדעתה מה לעשות,
העורבים צורחים פרוע,
אל ביתה החם אספה אותו מהרחובות,
את חיקה פצוע.
לעולם
לעולם
אל תפגע בילד, אל תרים ידך
הלב שלך הוא צפע והוא אוכל אותך
לעולם
לעולם
אל תפגע בילד לעולם
לעולם
אל תפגע בילד לעולם
לעולם
אל תפגע בילד לעולם
לעולם
אל תפגע בילד לעולם
