פרשנות לשיר: שני קבצנים וחמורון אחד - בני ברמן

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים: בני ברמן

לחן: דן אלמגור

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר את סיפורם של שני קבצנים וחמור אחד, אשר רכבו עליו כדי לקבץ נדבות. הם הכו את החמור עד שמת, ואז השתמשו בעורו כדי ליצור תוף. השיר מציג את התהליך בו הקבצנים עוברים מקבצנות עם חמור לקבצנות עם תוף, תוך הדגשת חוסר הרחמים והניצול של החמור. השיר מסתיים במוסר השכל על כך שהחמור נשאר חמור גם לאחר מותו, והניצול שלו נמשך בצורה אחרת.

נושא

ניצול, חוסר רחמים, מוסר השכל

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

היו היו שני קבצנים וחמורון אחד רכבו שניהם על החמור וכך פשטו הם יד כדי לזרזו לכל מקום שם כסף מצלצל היו מכים באחוריו ביד ובמקל

ניתוח:

הבית הראשון מציג את שני הקבצנים ואת החמור, עליו הם רוכבים כדי לקבץ נדבות. הם מכים את החמור כדי לזרז אותו ולהגיע למקומות בהם יוכלו לקבל כסף. השיר מתחיל בתיאור ניצול החמור לצרכים אישיים של הקבצנים.

פזמון

תוכן:

שני קבצנים וחמורון אחד...

ניתוח:

הפזמון חוזר על התיאור הבסיסי של שני הקבצנים והחמור, ומדגיש את הקשר ביניהם ואת הניצול המתמשך של החמור.

בית

תוכן:

והחמור מרוב מכות מת ויבורך האל ונשארו הקבצנים אז רק עם המקל פשטו עורו של המסכן הסירו מעליו ומחמור קטן עשו הם תוף אחד רחב.

ניתוח:

בבית השני מתואר מותו של החמור כתוצאה מהמכות שקיבל. הקבצנים ממשיכים לנצל את החמור גם לאחר מותו, על ידי שימוש בעורו ליצירת תוף. זהו מעבר מניצול פיזי לניצול חומרי.

פזמון

תוכן:

שני קבצנים וחמורון אחד..

ניתוח:

הפזמון חוזר שוב, וממשיך להדגיש את הניצול המתמשך של החמור, גם לאחר מותו.

בית

תוכן:

עם המקל היכו בתוף בכח ובאון נדבות קיבצו שניהם אך בלי החמורון עברו שניהם מעיר לעיר מכים בתוף בתור פגש אותם קבצן מכר שאל על החמור.

ניתוח:

בבית השלישי מתואר כיצד הקבצנים ממשיכים לקבץ נדבות באמצעות התוף, תוך מעבר מעיר לעיר. הם פוגשים קבצן אחר שמכיר את החמור ושואל עליו, מה שמדגיש את היעדרו של החמור ואת השינוי שחל בשיטת הקבצנות שלהם.

פזמון

תוכן:

שני קבצנים...

ניתוח:

הפזמון חוזר שוב, וממשיך להדגיש את הניצול המתמשך של החמור, גם לאחר מותו.

בית

תוכן:

סיפרו שניהם שהחמור על נישמתו ויתר כי ממכות וחוסר כל רצה להיפטר מוסר השכל שהחמור נשאר תמיד חמור כעת מכים אותו יותר אבל על תוף העור.

ניתוח:

הבית האחרון מציג את הסיפור שסיפרו הקבצנים על החמור, אשר ויתר על חייו בשל המכות והניצול. מוסר השכל של השיר הוא שהחמור נשאר חמור גם לאחר מותו, והניצול שלו נמשך בצורה אחרת, על ידי הכאת התוף.

פזמון