פרשנות לשיר: המשורר - שולי רנד
בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר
תכנים נוספים לשיר זה
תקציר
השיר מתאר מערכת יחסים מורכבת בין הדובר לבין המשורר, שמלאת כבוד והערצה אך גם מתחים וחילוקי דעות. המפגשים ביניהם מתוארים דרך שיחות עמוקות על נושאים פילוסופיים ורגשיים, אך גם דרך רגעים של אי-הבנה ואלימות מילולית. השיר מסתיים במוות של המשורר, מה שמביא את הדובר להרהר על החיים והמוות ועל מערכת היחסים ביניהם.
נושא
מערכת יחסים מורכבת, מוות, פילוסופיה, תקשורת
ניתוח מילות השיר
1
בית
תוכן:
אדוני המשורר מלוא כל העיר כבודך, אתה זוכר איך נפגשנו בלב הבריכה, שחיתי לאט, שחית מהר חזה מתוח, כיאה למשורר.
ניתוח:
הבית הראשון מתאר את המפגש הראשון בין הדובר למשורר, המתרחש בבריכה. יש כאן תיאור של הערצה כלפי המשורר, שמתבטאת בכבוד שהוא מקבל בעיר ובאופן שבו הוא שוחה. הדובר מציין את ההבדל ביניהם בשחייה, מה שמרמז על הבדלים אישיים ועמוקים יותר.
2
בית
תוכן:
עצרנו לפוש, גלגלנו דיבור על טמא וטהור, על מותר ועל אסור תענוג לדבר איתך רב מג של מילים, מה כבר אמרתי ששברת את הכלים.
ניתוח:
בבית זה מתוארת שיחה עמוקה על נושאים פילוסופיים כמו טמא וטהור, מותר ואסור. הדובר מתאר את המשורר כרב מג של מילים, אך מציין שהשיחה הסתיימה בשבירת הכלים, מה שמרמז על חילוקי דעות או ויכוח.
3
פזמון
תוכן:
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה, בינינו לפתע תהום נפערה, אני הצבעתי לשמיים, אתה צללת במים, ואמרת לא, אני אמרתי כן, ואם אמרתי יש, אתה צחקת אין.
ניתוח:
הפזמון מתאר את הקונפליקט והפערים בין הדובר למשורר. יש כאן תיאור של חילוקי דעות עמוקים, כאשר כל אחד מהם מחזיק בעמדה שונה ומנוגדת. הפער ביניהם מתואר כתהום שנפערה, מה שמדגיש את חוסר ההבנה והתקשורת ביניהם.
4
בית
תוכן:
אתה בטח זוכר אותו בוקר אומלל, שנינו צנחנו על אותו הספסל, טחנתי סיגריות, קילפת אגס, כל אחד מאיתנו בעלבונו מכונס.
ניתוח:
בית זה מתאר רגע של עצב ובדידות, כאשר הדובר והמשורר יושבים יחד אך כל אחד מהם שקוע בעלבונו. הפעולות הפשוטות שהם עושים (טחינת סיגריות, קילוף אגס) מדגישות את השגרה והבדידות במערכת היחסים שלהם.
5
בית
תוכן:
איך שוב נקלענו לאותה השיחה, על מותר האדם ואם יש השגחה אתה רב מג של מילים, לא היינו כוחות, הפעם זה כמעט נגמר במכות.
ניתוח:
בבית זה מתוארת שיחה נוספת על נושאים פילוסופיים כמו מותר האדם והשגחה. השיחה מתוארת כמתוחה מאוד, עד כדי כך שהיא כמעט נגמרת במכות. זה מדגיש את העוצמה והרגשות החזקים במערכת היחסים ביניהם.
6
פזמון
תוכן:
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה, בעיניך ראיתי פתאום אש זרה, אתה גיכחת לשמיים, אני לא הרמתי ידיים, כשאמרת לא, צעקתי כן, בטח שיש, אתה צעקת אין.
ניתוח:
הפזמון חוזר על הקונפליקט והפערים בין הדובר למשורר. יש כאן תיאור של עימות חזק, כאשר הדובר רואה בעיני המשורר אש זרה, מה שמרמז על שינוי או תחושה של ניכור. הפערים ביניהם ממשיכים להיות עמוקים ומורכבים.
7
בית
תוכן:
הלילה ההוא בבית החולים, אתה היית מלופף צינורות מבהילים, על קצה הכיסא ישבתי בלאט, נשמת כבד דיברנו מעט.
ניתוח:
בית זה מתאר את הלילה בבית החולים, כאשר המשורר במצב קשה ומחובר לצינורות. הדובר יושב לידו ומדבר איתו מעט, מה שמדגיש את הקרבה והדאגה למרות כל הקונפליקטים ביניהם.
8
בית
תוכן:
בינינו אימה בחדר צללים, היו לי תחושות לא היו לי מילים, עיניך תלויות בי גדולות ורכות, שנינו ביחד התחלנו לבכות.
ניתוח:
בית זה מתאר את התחושות הקשות והאימה בחדר בית החולים. הדובר והמשורר מתחילים לבכות יחד, מה שמדגיש את העוצמה הרגשית והקשר העמוק ביניהם למרות כל המחלוקות.
9
בית
תוכן:
שנינו ראינו אותה התמונה מעל לראשך מוטלת שכינה ופחד נורא ואיום כשאתה נרעדת פתאום והתחננתי לא, אתה ידעת כן, סע לשלום, אתה ענית אמן.
ניתוח:
בית זה מתאר את רגע המוות של המשורר, כאשר הדובר רואה שכינה מעל ראשו. יש כאן תחושה של פחד נורא ואיום, אך גם של קבלה והשלמה עם המוות. הדובר מתחנן שלא ילך, אך המשורר יודע שזה הסוף ועונה אמן.
10
בית
תוכן:
שחר פרץ לבית החולים, לעצב כזה לא היו לי כלים, ידידי המשורר זכרונך לברכה, נוח בשלום תהא שלמה מיתתך.
ניתוח:
הבית האחרון מתאר את תחושת העצב והאובדן לאחר מותו של המשורר. הדובר מתאר את חוסר הכלים להתמודד עם העצב ומאחל למשורר מנוחה בשלום, מה שמדגיש את הכבוד והאהבה שהוא חש כלפיו.
שירים קשורים
