מרוב פנטזיות אין מציאות
יכפר עלי אושר לך
קיבלת אותי בגופייית משי אדומה
וחזרת בוכה באוטובוס
אני ודיאנה על הבמה
עיניים גדולות תאוות חיים דולקת
עץ פלסטיק עלים בשלכת
בהרים של שלג על אופניים
מכנסי צבא הדוקים היא מורידה
רחוק יש חופש
אורות אדומים קסומים
חוזר הביתה הביתה
בבית אין ריצפה
אני עומד על נייר
אני עומד על נייר
אני ודיאנה...
