פתיחה:
וצא אל העולם, עם בֹּקר אור ראשון
זכֹר, לכל דבר יש זמן, לכל דבר מקום.
עלה אל ראש ההר, חצה את הנהר
זה עוד רחוק, אתה יודע, אם לא היום, אז מחר.
הולך בעקבות חלום, ראית גשר ואוצר,
המשכת כל הדרך, לא מצאת שום דבר
חוזר על עקבותיך אל דרך הֶעפר
אתה נרדם בתחנה, זה שוב אותו חלום מֻכר.
נפרדים עכשיו, נִפָּגש מחר
בסוף אנחנו כאן, אתה יודע
נפרדים עכשיו, בלב זה קצת מוזר
אני מתחיל להתגעגע כבר
תקרא את המכתב, שישאירו על ספסל
תפגֹש את המלאך, שיאמר לך 'תגדל'
בוכה אל תוך הלילה, צוחק אל הזריחה,
שמכסה אותך בטל, כמו שאני כיסיתי אותך.
נפרדים עכשיו, נִפָּגש מחר
בסוף אנחנו כאן, אתה יודע
נפרדים עכשיו, בלב זה קצת מוזר
אני מתחיל להתגעגע כבר
הלילה יורד במקום לא מֻכר,
אתה קצת מפחד, עד שאתה נזכר,
יש אחת כאן בבית, מתפללת לשובך
אתה כמעט יכול לשמוע, איך היא לוחשת תפִלה
נפרדים עכשיו, נִפָּגש מחר
בסוף אנחנו כאן, אתה יודע
נפרדים עכשיו, בלב זה קצת מוזר
אני מתחיל להתגעגע כבר
