פתיחה מימין לשמאל:
עם הבושם החדש את מסמנת טריטוריה
על החולצה שלי
איך לא שתינו שום דבר והשתכרנו מאופריה
שעוד היית איתי
רק בדידות מפוארת
ועיניים קצת אדומות
זה מה שנשאר
רק שירים שעושים דמעות
פזמון:
את כבר לא זוכרת
הייתה לנו שמש כל יום בשנה
תגידי לי למה הכל השתנה
טיפסתי על כל הקירות כמו חיה
פצועה מדממת
שרפת את הכל לא השארת עקבות
ואיך שהלכת גם הלכו הלילות
מתי את חוזרת הביתה
אני אהבתי באוסול
לא בחלום לא בתיאוריה
אהבתי עד אין קץ
ואיך הפכנו להיות
לסתם עוד פרק בהיסטוריה
הכל פה התפוצץ
כמו אבק עם הרוח
לא רציתי שנתפזר
עוד כמה שקיעות
את תראי ממקום אחר
