מאפרה שמלאה בעשן
אני שרוט כמו תקליט ישן
אמרה שהיא הולכת
זמן עוצר מלכת
לא נרדמתי בלילה
אני שוב מטייל בדמיון
השגעון שלי בונה ארמון
וזו אותה גברת בשינוי אדרת
זה מכתוב מלמעלה
כל יום
מרגיש לי כמו עוד שבת
ולמה את לא באת
אליי היום
אני עוזב את העיר
אם את אליי לא חוזרת
כי אם את לא שלי
אני כמו חצי בן אדם
וזה כתוב על הקיר
שאהבה לא חולפת
אני כותב עוד שיר
שיזכיר לה שאני קיים
ואם הלב שלי מרגיש חסום
אני פותח עוד בקבוק של רום
איך מאוהבים הפכנו ככה שני אויבים
כמו שעריים ומרמורק
כל יום
אני מאבד אותה
עזבתי את העבודה
ארזתי מזוודה
