שמעתי שחיכית שאחזור
ימים רבים אחרי שכבר עזבתי
מאחורי וילון סדוק רוחות של סתיו
עמדת לבדך
קולך בגד בך כשקראת לי
שמעתי שחיכית שאחזור
ואת ליבי נטשה הגאווה
מאז ידעו עיניי רק את השביל הזה
את רגלי היחפות
סופות החול והבושה
ואת יודעת שאדם הוא
אינסוף הדרכים שהוא זנח
ודרך אחת מפותלת
אפילו במרחק הזה
אהבתי רק אותך
שמעתי שחיכית שאחזור
גם אחרי שאת עצמי כבר לא הכרתי
ומתווי פני שכה הטבת לזכור
דבר כבר לא נותר
כך שאף פעם לא חזרתי
ואת יודעת שאדם הוא
אינסוף הדרכים שהוא זנח
ודרך אחת מפותלת
אפילו במרחק הזה
אהבתי רק אותך
