אביא לך,
אראה לך,
אקח אותך לדרכים מובנות
כמו פרח,
את נפתחת,
האבק שלך מתוק
את לא לבד, בת יער, לא לבד,
זאת מגיה בלי צבע אראה, אראה, אראה לך..
אני הייתי לך אדם, ואת היית נחש
בגן העדן הנעול, אני הוא החלש
בחלומות הכי ורודים, היית אישה בלי גוף
עד טרוף
ליער הלכתי, לחפש לי רקפות,
עמדת מוקפת דרדרים כמגדלות.
מי זאת הנישקפה כמו שחר
מה יפו פעמייך, אראה ,אראה, אראה לך
אני הייתי לך אדם...
ולא לבד, בת יער, לא לבד
הגן נעול ואין שם אף אחד!
אני הייתי לך אדם...
