מה עשינו למענך ירושלים,
ומה הקרבנו לשמך, עיר יקרות.
וכל מה שכבר נתנו ירושלים,
הלא הוא קיים בזכות אבות.
מיטב שנותינו אלייך,
להתקרב ולזכות בך עיר אורה.
וקיבוץ שלל כוחות נפשנו,
רק לך משוש התפארה.
ירושלים, ירושלים מתי נאחוז בכנפך.
ירושלים, ירושלים מתי נזכה לראות שכינתך.
מכל עבר, בכל זמן, לעיר הנצח באנו,
מגטו כפר ועיירה.
רבים מאוד בדרך אבדנו,
בדרכנו אלייך אהובה.
את ביצות הארץ ייבשנו,
באדמת נטענו כרמים.
כל זאת ביצענו גם קיימנו,
רק לך אהבת עולמים.
ירושלים, ירושלים מתי נחסה תחת כנפך.
ירושלים, ירושלים מתי נזכה לחוש שכינתך.
זבחי עולה אף הם לא פסקו,
עוד נוסך דם בנינו הטהור,
על כל משעול בית ואבן,
נדלק עוד זיק של אור.
וכל טיפה של בכי,
מתנקזת אל הר אריאל,
בונה את ראש משאת נפשנו,
היפכי ציון לעיר שלם.
ירושלים, ירושלים מה עשינו כדי לזכות ביופייך.
ירושלים, ירושלים מה אנחנו מבקשים
רק לחיות בצל הוד קדשך, עם שכינתך.
