ריק מתו כן עולמך
דמותך מוטלת על רצפה
המכוסה אבק
לאט לאט
בשקט בלי ששמת לב
את חייך שוב החזרת למאבק.
רק תפל שולט עכשיו
ומה יהיה ואיך פותרים
כבר לא חשוב בכלל
בח יוך את מחבקת כל משפט
שרק גורם לך להתרחק, אבל...
אין לך בית חם לחזור אליו
ואין לך לב רחום אשר יאהב,
ואין לך איך לקשור הכל בחוט זהב.
זה עובר,
את מקווה שכל זה יעלם
בלי שתושיטי יד לסוף
זה לא עוזר
אם לא תביני זו את שמשנה
זה לא יפסיק לרדוף.
הכח שה כבר לא יפה לך
לא תצליחי לשכנע שאת לא רואה,
כל כך טועה,
ובינתיים כל מה שרצית כל כך
עדיין לא קרה.
אין לך בית חם לחזור אליו
ואין לך לב רחום אשר יאהב,
ואין לך איך לקשור הכל בחוט זהב.
