מילים לשיר חיפה 87 - דניאל סלומון

מילים ולחן: דניאל סלומון

תכנים נוספים לשיר זה

חיפה 87 אני תלמיד תיכון הייתי מסתובב כאילו אין לי בית הייתי מעשן המון חולצה משובצת מלאת קרעים העולם תמיד קפוא מקור וכל הרחובות ריקים לא היה אף פרח כן כולם היו קוצים היית צריך להזהר כשאתה עובר קרוב מדיי לאנשים מהם ידעתי רק כאב ואכזבות תגידו איפה היציאה הכי קרובה מהשכונה הזאת? ואיפה את היית כל השנים זו התקווה המתנפצת על החלום שכבר נשבר אבל יפים היו חיינו שלא היה לנו דבר... אני זוכר בערך רק חבר אחד מי בכלל היה צריך יותר מזה כדי לא להרגיש לבד נגנו כל הלילה שרנו כל היום כל כך שקט היה תמיד בעיר ליד הים שקט מדיי כדי לישון רצינו לצרוח אבל כולם היו חרשים היינו מנסים לחלום על מקום אחר רחוק מעבר להרים האהבה שהכרנו היא הייתה רק הזיות תגידו איפה היציאה הכי קרובה מהשכונה הזאת? ואיפה את היית כל השנים זו התקווה המתנפצת על החלום שכבר נשבר אבל יפים היו חיינו שלא היה לנו דבר... שנים עוברות קדימה כבר לא תלמיד תיכון עדיין מסתובב כאילו אין לי בית עדיין מעשן המון את הבגדים זרקתי החברים גם כן מה אני אגיד לך מותק, כבר לא מרגיש כל כך אשם עדיין שר כאן לא רק למי שמקשיב עדיין צריך להזהר כשאני עובר בין אוהב לבין יריב האהבה שידעתי היא הייתה רק בעיות ואף אחד עוד לא הראה לי את היציאה של השכונה הזאת ואיפה את היית כל השנים זו התקווה המתנפצת על החלום שכבר נשבר אבל יפים היו חיינו שלא היה לנו דבר... זו התקווה המתנפצת (על החלום שכבר נשבר) על החלום שכבר נשבר (אבל יפים היו חיינו) אבל יפים היו חיינו שלא היה לנו דבר...

אולי תאהבו גם