כל הדרך הביתה בכיתי במכונית
מסביב אנשים, המולה עירונית
אף אחד לא יודע, הקרום שלי עבה
לפעמים דרך שיר - כל העצב שווה
אני צורח כמו זאב מכאב
אני בורח, מסרב וכותב...
מה הדרך הביתה, וכמה ניווטים
מסביב בני אדם אסופים, אבודים
אף אחד לא יודע, אני מסתיר היטב
האמת היא בשיר שאני לא כותב
אני צורח כמו זאב, את הלב
אני בורח, מסרב וכותב...
