פעמון מלחמה מצלצל בדלתות
אנשים מופתעים זה לא יכול להיות
ואני כמו תמיד בלי לשאול שאלות
אני נועלת ת'דלת מכבה ת'אורות.. להתראות
וההרס מכה כמו גלים על החול
אנשים מחפשים מי בימין מי בשמאל
צריך לא להתערב רק להביט מהצד
אם הייתי יכל אז הייתי יחיד ומיוחד
ואני מתפלל אל האל
לאחד לגואל
אלי
למה?
למה?
אנשים מתוחים נשפכים לרחובות
משליכים אבנים והופכים מכוניות
ואני ממולם מחזיק שתי משואות
האחת בשבילי השניה לבאות... בכל זאת
משקרים כמו תמיד לא סופרים ת'אמת
מחכים לעתיד ההווה מזמן מת
החיים שלך הם כמו חוט מתמשך
כשלאל נמאס אז הוא פשוט מחייך... וחותך
חיילים מסתדרים וחובשים ת'כומתות
מפקדים מובכים מנגבים ת'דמעות
אני עוצמת עיניים בהלוויה שכזאת
כמה עצב אפשר זה לא יכול להיות...כמה עוד
אם ביקשתי לברוח אז הייתה לי ברירה
ואם נגמר לי הכוח אני חוזר חזרה
כל כך חשוב לא לשכוח אז אני מנסה להיזכר
ומיוחד אם היה לי קצת מוח לא הייתי מפגר... מצטער
האחים שלי כאן תשמע איך הם שרים
הם מתים שאני ואתה כבר נשלים
כמו ששכחת אותיו עכשיו תכפיל במליון
בהתחלה תוסיף שש ותעשה ת'חשבון... זה המון
