רק נעורה משנתה
קרן אור על מיטתה
על ירכיה
מתפשטת לאיטה
ולובשת את
שמלת חלומותיה
בוקר בוקר
היא תשאל את עצמה
ואין עונה לה
מה זאת אהבה בכלל
והאם אטעם ממנה
רק פקחה את מבטה
וכמי שנכוותה
עצמה עיניה
לא רק שמש מלהיטה
את כתפיה את ראשה
ואת חושיה
בוקר בוקר
היא תשאל את עצמה
ואין עונה לה
מה זאת אהבה בכלל
והאם אטעם ממנה
כבר הגיעה שעתה
היא אישה בזריחתה
ומי יודע
מי יביט בה ויופתע
מי כל כך יאהב אותה
שישתגע
בוקר בוקר
היא תשאל את עצמה
ואין עונה לה
מה זאת אהבה בכלל
והאם אטעם ממנה
בוקר בוקר
היא תשאל את עצמה
ואין עונה לה
מה זאת, מה זאת אהבה
והאם אטעם ממנה
רק ניעורה משנתה
