חשבנו מה כדאי לשיר
ביחד עם קהל.
משהו לא מסובך
אולי אפילו קל.
חרשנו אלף מנגינות
ואלף הימנונים
ובסוף מצאנו מנגינה
אך אין לנו מילים.
אה או אה או...
חשבנו שיר מולדת
או פזמון לשנות שלושים.
או איזה שיר על השלום
מוקדש לחיילים.
אך מכל הסימפוזיונים
לא יצא לנו דבר,
כי בסוף תמיד חזרנו
לאותו פזמון מוזר.
אה או אה או...
הגיע זמן לסגור ענין
ואין לנו ברירה.
נתקענו עם השיר
כמו חתן עם הכלה.
עשינו שמיניות
והתפתלנו מכאב,
אך כשנכנסים לבעיה
נותר רק לצפצף.
אה או אה הו...
