כל קיץ, נתן יונתן
כל קיץ קורה דבר-מה
ואף שכאילו כלום לא השתנה
מעונה לעונה הלב יותר נכנע
לפיתויי הליל של האדמה
כפוף על אהבתך הכוכבית
קינת קיץ אחרונה.
לא זכרתי איזו מתנה
ביקשת שאביא לך בשובי.
זהו פזרון נפש שלאחר קציר
הכל אסוף, רק שכחה קיצית.
זו העונה המתה שלך
מישהו מקשיב, מישהו חדל לשיר.
ואת, מה חושבת, פרחונית שלי, שתמיד אביב?
ומה בדבר בגידת הזמן ומה בעניין העננים
שחונים בפאתי הסתיו הריחני
עד מתי את חושבת אפשר לשחק באוהבים?
