זה בסוף יופיע,
זה בסוף ייצא,
אני תמיד מביט אחורה,
להיות מוכן כשזה יקרה,
על החזה שלי תלויים,
שקופים אבל כבדים,
הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
אני זוכר אותך אומרת לי
אי שם בימים הרחוקים
אתה חזק יותר ממני,
אתה מצליח להרדים,
ועכשיו את כבר יודעת
רק שרדתי לפרקים,
מסתיר כמו קוסם,
חמש צולבות, שני רימונים.
עבר, הווה, עתיד
ומה שביניהם,
בתוך הראש שלי עמוס,
תמיד יש משהו מהדהד,
רק לאחרונה צללתי,
הסרתי מצופים,
מטביע הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
ורק לך אני לוחש,
מפעם לפעם בלילות,
על דברים שלא יצאו,
על ויכוחים, על הבנות,
בתוכי ישן לו ילד,
שנלחם כדי להתיר,
שנים של הרגלים מפעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
הפכתי להיות החייל שלהם בתסריטים,
מריע עם הדגל,
מחייך ומאמין,
תמיד הרגשתי קצת אחרת,
היה חשוב לי שתדעי,
אלו היו רק הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
ואת שרתת אותי היטב,
בימים הרדומים,
עוד קשה לי לאכזב אותך,
אולי אגלה שזה נעים,
בכל פעם שכעסתי
האשמתי את עצמי,
אלו היו הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
אני עדיין שלהם,
אם נתעקש להיות כנים,
נלחם מלחמת התשה,
ספק אם יש בה מנצחים.
יום יבוא והם יניחו,
את ידם על אחרים,
עם הרגלים משלהם,
חמש צולבות שני רימונים.
עם המדליה מנצנצת,
אשוב לחפש מולדתי,
שלפעמים היא די זרה לי
כמו שאת אהובתי,
וכל מה שאמצא,
יהיו משכרים, מנחמים,
זה רק הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
אם יום אחד תלכי לי
אם תבחרי באחרים,
אם יום יהפוך שבוע
ושבוע לשנים,
אני שלך אני יודע
תהי איתי לעולמים,
בדיוק כמו הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
20 מטבעות נגנו!
