בעוד
מאה שנים מכאן
ישארו רק התמונות
עדות
לרגעים שנצרבו אצלי בזיכרנות
ולילדה בשתי צמות
ופה מלא בשאלות.
תספרי מה שסיפרו לך
תתני פרשנויות
וכמו בטלפון שבור תוסיפי עוד מילה
עד שלא ישאר שום זכר לכל מה שהיה
ואחרי כל זה מי זכור מי ידע
היו לילות שזעקתי את שמך
ואחרי כל זה מי יזכור מי ידע
אני רדפתי תמיד אחרי האמת
ואף אחד כבר לא ידע
אני בחרתי להאמין
גם כשהכול נראה כמו סוף
גם כשדיממתי מבפנים
ולאף אחד לא ישנה כמה הייתי אמיצה
ואיך
איך ניצחתי ת׳פחדים
מצאתי אור החשיכה
וכמו בטלפון שבור תוסיפי עוד מילה
עד שלא ישאר שום זכר לכל מה שהיה
