לעתים את לא קולטת שאני איתך, ואין אחרת,
בכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר,
מסתגר בחדרי חדרים שלא יראו בי עבד.
מה את מבינה,
מה את מבינה.
לא אמרתי שאת לא בסדר,
רק שלא מוצא בי מה להכיר.
תסתכלי על עצמך איך את מתלבשת,
כאילו הולכת למסיבת ריקודים,
ואני עם רוחות הסתיו בשלכת,
עץ עירום כביום היוולדי.
לעתים את לא קולטת, שרק אותך אני רוצה,
ובלעדייך אני כמו סהרורי,
מתהלך בדרכים לא מביט לצדדים, כי אין אחרת.
מה את מבינה,
מה את מבינה...
