כבר שבוע שאני פוחד ללכת
וצובע את הבוקר בשחור
מבוהל מדי פותח את הדלת
היי אני מת מקור.
כבר שכחתי מה זה להביט קדימה
ושקעתי בחולות שמאחור
כשכולם רצים מתים כבר להגיע
אני עומד בתור.
אז מה אני יודע אני בתוך הבלוז כולי
אז אני שואל ומייחל, וככה מתפלל
שיגיע גם היום שלי.
גם שלחנו אנשים אל הירח
והביטלס, הם עשו כבר את הכל
על כסא קטן יושב אדון קירח
ושר לו רוקנרול.
ובתוך כל זה אני קצת משתגע
וחושב פתאום להיות או לא להיות
וברגע של שכרות אני קובע
צריך להשתנות.
