הייתי חוסך לעצמי ת'מילים הריקות
פורק מחסנית עצבים בשתי נשיקות
כל אחד נופל
יש בי אור וצל
מה נשאר אבק
בואי נתפרק
בואי ניעלם
העולם קצר
לבד, הייתי לבד
כמו פזמון בודד שמחפש לו בית
לבד, אני חדר סגור
דמעות שרפו את הספק שלא השארת לי
ימים שרצתי במקום
הייתי עבד לדמיון
אסיר נמלט מגעגוע
עכשיו אני מתחיל ת'יום
גם בשפיות, בשיגעון
כשאני שם ת'ראש עלייך זה בטוח
הייתי סוגר לנו חדר בקצה העולם
נוריד ת'בגדים היפים
ונרוץ אל הים
כמה ציפורים
החיים יפים
רוח בנמל
בואי נתפרק
בואי ניעלם
כמה זמן עבר
לבד, הייתי לבד
כמו פזמון בודד שמחפש לו בית
לבד, אני חדר סגור
דמעות שרפו את הספק שלא השארת לי
ימים שרצתי במקום
הייתי עבד לדמיון
אסיר נמלט מגעגוע
עכשיו אני מתחיל ת'יום
גם בשפיות, בשיגעון
כשאני שם ת'ראש עלייך זה בטוח
כשאני שם ת'ראש עלייך זה בטוח
