איפה שאת לא תהי
אני רוצה שאת תביני
שלפעמים יש לך אותי
ולפעמים אני אינני לעצמי
הולך שוב לאיבוד בפחדים אותם זרעתי
כמו צמחים המטפסים ולא נותנים לצמרות לפרוח
אני משיל מעלי את עצמי
כמו מעיל שהכביד על עורפי
וחנק נשמתי כמה טוב
להרגיש שוב אותי
אז איפה שאת לא עכשיו
אני רוצה שאת תדעי שם
שלפעמים אני נמצא
ולפעמים אני אינני לעצמי
הולך לאט מחזיק את השריון אותו בניתי
כמו חייל שחי את הקרבות גם כשהמלחמה נגמרת
אני משיל מעלי את עצמי
כמו מעיל שהכביד על עורפי
וחנק נשמתי כמה טוב
להרגיש שוב אותי
