בצער נפלא כבר שכחנו הכל
לא החלפנו מילה בין היום לאתמול
כמה דמעות כמה נשימות
תוך כמה שעות היא זרה לחלוטין
אנחנו לא מדברים
או רק מדברים
כמו זרים ברכבת
אי אפשר להבין
על הדלת שמנו שלט
"מי שמגיע לכאן שיאבד תקווה"
המילים שאמרת במהירות הקול
הפכו לאבק על שולחן בסלון
כמו חיות קטנות עם שיניים חדות
שאריות רק שאריות
אנחנו לא מדברים
או רק מדברים
כמו זרים ברכבת
אי אפשר להבין
על הדלת שמנו שלט
"מי שמגיע לכאן שיאבד תקווה"
